'Avodah Zarah
Daf 24b
משנה: נָטַל מִמֶּנָּה עֵצִים אֲסוּרִין בַּהֲנָייָה. הִסִּיק בָּהֶן אֶת הַתַּנּוּר אִם חָדָשׁ יוּתָּץ. וְאִם יָשָׁן יוּצַּן. אָפָה בוֹ אֶת הַפַּת הַפַּת אֲסוּרָה בַהֲנָייָה. נִתְעָֽרְבָה בַאֲחֵרוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת בַּהֲנָאָה. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר יוֹלִיךְ הֲנָייָה לְיָם הַמֶּלַח. אָֽמְרוּ לוֹ אֵין פִּדְיוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה.
Traduction
Si d’un bocage d’idole on a enlevé du bois, il est défendu de s’en servir. Si ce bois a servi à chauffer le four, qu’il soit neuf ou vieux, il faudra démolir le four. Le pain cuit dans ce four est interdit à tout usage, et si ce pain a été mêlé à d’autres, tous seront interdits. Selon R. Eliézer, il suffira de prendre le montant du profit et de le jeter à la mer. Toutefois, observèrent les autres docteurs, il n’y a pas lieu à rachat
Pnei Moshe non traduit
מתני' נטל ממנה עצים. מן האשירה:
אם חדש יותץ. שההיסק הראשון שמסיקין התנור הוא מחסמו ומחזיקו והרי נתקן באיסורי הנאה הוא והך מתני' אתיא אליבא דמ''ד זה וזה גורם אסור ואין הלכה אלא בין חדש ובן ישן יוצן שלא יאפו בו את הפת בהיסק זה עד שיצטנן התנור כדי שלא יהנה מעצי איסור ואח''כ יסיקו בעצי היתר ובחדש והוי זה וזה גורם ומותר:
אפה בו את הפת. ולא צננו:
הפת אסורה. בגמרא התם קאמר בשהאבוקה כנגדו שכל שעה שהפת נאפה היה דולק האור בפני התנור ואופהו שהיה נהנה מן האיסור בשעה שהאיסור בעין הוא ויש שבח עצים בפת:
יוליך הנאה לים המלח. דמי אותה הפת יוליך הנאה לים המלח שלא יהנה בה ושאר כל הככרות מותרין והלכה כרבי אליעזר:
הלכה: לֹא יֵשֵׁב בְּצִילָּה כול'. 24b תַּמָּן אָֽמְרֵי בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. צִילָּהּ אָסוּר. צֵל צִילָּהּ מוּתָּר. אֵי זֶהוּ צֵל צִילָּהּ וְאֵי זֶהוּ צִילָּהּ. תַּמָּן אָֽמְרֵי. כָּל שֶׁאִילּוּ תִיפּוֹל וְהִיא נוֹגַעַת בּוֹ זֶהוּ צִילָּהּ. וְכָל שֶׁאִילּוּ תִיפּוֹל וְאֵינָהּ נוֹגַעַת בּוֹ זֶהוּ צֵל צִילָּהּ.
Traduction
On a dit là-bas (à Babylone) au nom de R. Hisda: il est défendu de se tenir dans l’ombre de l’idole, non à l’ombre de l’ombre. Ces deux mesures différentes sont déterminées là-bas comme suit: tout l’espace qui serait couvert par l’arbre s’il tombait à terre et que son ombre touche constitue l’ombre de l’arbre; tout ce qui est ombré au-delà de cet espace n’est que l’ombre de l’ombre.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כל שאילו תיפול. האילן ועד מקום שהיא נוגעת בו:
זהו צילה. של קומת האילן יתר מכאן נקרא צל צילה:
הלכה: נָטַל מִמֶּנָּה עֵצִים כול'. אָמַר רַב חַסְדַּאי. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מָה נָן קַייָמִין. אִם לְהַסִּיק דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. אִם לְעַשֵּׁן דְּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בִּסְתָם.
Traduction
pour l’idolâtrie. R. Hasdaï dit: que la discussion entre R. Eliézer et les autres docteurs, qu’il attribue au mélange du bois interdit avec d’autre permis, se réfère au cas où l’emploi de ce bois est indéterminé. Or, s’il s’agissait de prendre seulement de ce bois pour le brûler au four et le chauffer, tous seraient d’accord à le permettre; s’il s’agit d’utiliser la fumée de la combustion pour sécher les vases, tous s’accorderaient à l’interdire (en raison du profit direct tiré du bois). Donc, la discussion porte sur le point de savoir si l’on peut l’employer au cas indéterminé.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בסתם חלוקין. רב חסדאי מפרש הא דקתני נתערב באחרות אעצים קאי שנתערבו עצי אשירה בעצים של היתר והשתא קאמר דבסתם חלוקין ר''א ורבנן דמה אנן קיימין אם ליטול מן התערובות להסיק את התנור כ''ע לא פליגי בה דמותר דהיסק התנור בעצי איסור גופייהו לא הוי אלא זה וזה גורם ועוד בעידנא דקגמרה לה לפת איקלי ליה איסורא והיכא דנתערבו לד''ה מותר בהולכת הנאה לים המלח כנגד דמי עצי איסור והשאר מותרין הן:
אם לעשן. לעשות מהם מוגמר לעשן את הכלים דברי הכל אסור שהרי נהנה מגוף העצים ואפי' נתערבו באחרות מחמרינן בהו:
אלא כן אנן קיימין בסתם. אם ליקח מאותן התערובות להשתמש בהן בהא הוא דנחלקו ר''א ורבנן:
מִפְּנֵי מַה צִילָּהּ אָסוּר. מִשּׁוּם שֶׁהוּא בַהֲנָאָה. הֲרֵי הַקֶּבֶר אָסוּר בַהֲנָאָה וְצִילּוֹ מוּתָּר. הֲרֵי הֵיכָל הֲרֵי הוּא אָסוּר בַהֲנָאָה וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה בְצִילּוֹ שֶׁלְּהֵיכָל. הֲוֵי לֵית טַעַם דְּלֹא מִשּׁוּם שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה. רַב אַבִּין בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין טוּמְאַת הַמֵּתִים מְחוּוֶרֶת. דִּלֹא כֵן אִילּוּ קֶבֶר שֶׁהוּא גוֹזֵל אֵת הָרַבִּים וְעָבַר תַּחְתָּיו טָּהוֹר.
Traduction
Pourquoi la première est-elle interdite? Parce qu’ainsi on tire un profit de l’idole. Pourtant, bien qu’il soit défendu de jouir d’un tombeau, il est permis de profiter de son ombre; de même, bien qu’il soit défendu de tirer un profit du sanctuaire même, R. Yohanan b. Zaccaï était assis à l’ombre de cette construction (113)V. B., Pessahim 26., et de là énonçait ses leçons. Donc, l’interdit ne provient pas de la défense d’en tirer un profit, mais de la gravité attachée à l’idolâtrie. R. Abin dit au nom des rabbins de Babylone: de ces mots de notre Mishna, ''si les branches empiètent et que l’on passe au-dessous d’elles, on reste pur'', il résulte que l’impureté de l’idole n’a pas un caractère aussi grave de propagation que celle d’un mort; le parallèle n’est pas complet, car si l’on passait sous la toiture d’un tombeau qui s’étend jusque sur la voie publique, on serait certes déclaré impur.
Pnei Moshe non traduit
משום שהוא בהנאה. וע''ז אסורה בהנאה ופריך אי משום איסור הנאה נגעו בה הרי קבר וכו' הרי היכל וכו' אלא הוי דלית טעמא דלא משום שהוא אסור בהנאה כלומר דאין זה הטעם אלא דטעמא משום חומרא דע''ז הוא והלכך לכתחילה הוא דלא ישב ואם ישב טהור:
זאת אומרת מדקתני היתה גוזלת את הרבים ועובר תחתיה טהור:
שאין טומאת המתים. כלומר טומאת ע''ז המתים ומשום דאיתקשה למת אין טומאתה מחוורת מדבר תורה:
דלא כן אילו קבר וכו' טהור. בתמיה אלא ש''מ מדרבנן היא ובגוזלת את הרבים לא גזרו רבנן:
גַּמְלִיאֵל זוּגָא הֲוָה מִסְתַּמֵּיךְ בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַטּוֹן בָּהוּ תַבְנִיתָא. אָמַר לֵיהּ. מָהוּ נִיעֲבוֹר קוּמוּי. אָמַר לֵיהּ. עֲבוֹר קוֹמוֹי וְסַמִּי עֵינֵיהּ. רִבִּי יִצְחָק בַּר מַתָּנָה הֲוָה מִסְתַּמֵּיךְ בְּרִבִּי יוֹחָנָן. מַטּוֹן צִלְמָא דְבוּלֵי. אָמַר לֵיהּ. מָהוּ נִיעֲבוֹר קוּמוּי. אָמַר לֵיהּ. עֲבוֹר קוֹמוֹי וְסַמִּי עֵינֵיהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי הֲוָה מִסְתַּמֵּיךְ בְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַטּוֹן לָאַדּוּרֵי צִלְמָא. אָמַר לֵיהּ. נָחוּם אִשׁ קוֹדֶשׁ קָדָשִׁים עֲבַר וְאַתְּ לֵית אַתְּ עֲבַר. עֲבוֹר קוֹמוֹי וְסַמִּי עֵינֵיהּ.
Traduction
Gamliel Zouga se fit accompagner par R. Simon b. Levi. Arrivés à Tabnita, le premier lui demanda: pouvons-nous passer devant l’idole? -Passe et ferme les yeux (114)''Voir Brüll, Jahrbücher, an 1, p. 142; Cf. p. 136.''. R. Isaac b. Matna marchait soutenu par R. Yohanan. Arrivés devant la statue de Bel, l’un demanda à l’autre: -pouvons-nous passer? -Passe, répondit le rabbi, et ferme le yeux. R. Jacob b. Idi marchait soutenu sur R. Josué b. Levi; arrivés devant l’idole maudite (115)''Menahem de Lonzano, dans son Commentaire ajoute: '''' C'est l'image de Rhodes; ainsi l'explique le Midrash Samuel, ch. 19 ''''. Du même coup sont rectifiées les éditions fautives de ce Midrash, qui ont la leçon Herodes, au lieu de Rhodes, observe M. Buber en note à ce passage (Haassif, 2, p. 329), et il invoque le témoignage de Schwartz, Tebouôth ha-arets, 138b.'', l’autre s’arrêta indécis (116)''V. J., (Berakhot 2, 1); traité (Sheqalim 2, 7).''. -Quoi! s’écria le premier, Nahum, l’homme le plus saint a passé, et tu ne le voudrais pas! -Passe, et ferme les yeux.
Pnei Moshe non traduit
גמליאל זוגא. כך שמו והוזכר בפ''ב דדמאי ובכמה מקומות:
מטון בהו תבניתא. פגעו בהאי ע''ז הנקראת תבניתא:
עבור קומוי וסמי עיניה. אל תחוש עבור לפניו סמאו עיניו כלומר וכי יש לך בושה מלפניו עבור ויהא לו לביזיון שעושין אותו לקפנדריא:
צלמא דבולי. שם הע''ז:
מטון לאדורי צלמא. כך שם הע''ז ובפ''ב דשקלים גריס קמיה דארורא צלמא ולא היה רוצה לעבור וא''ל נחום וכו':
לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה אֲסוּרָה. לֹא כֵן סָֽבְרִינָן מֵימַר. אִם בְּשֶׁאֵינוֹ עָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכִלְייָן דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. תִּיפְתַּר בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רַב. דְּרַב אָמַר. לְצוֹרְכָהּ הִיא אֲסוּרָה וּשְׁפָיֶיהָ מוּתָּרִין. עוֹד הִיא תִּיפְתַּר בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. מִפְּנֵי מַה הַכֹּל פּוֹרְשִׁין הִימֶּינָּהּ. מִפְּנֵי שֶׁנִּיבּוּלָהּ רַע.
Traduction
Notre texte n’est-il pas opposé à l’avis de R. Yohanan (117)L'avis de la Mishna interdisant même les feuilles de l'arbre adoré., qui dit plus haut (§ 2) que les morceaux d’une idole brisée sont aussi interdits? Or, n’est-il pas dit à ce sujet que lorsqu’on ne se propose pas de remettre en place les fragments brisés (comme ici pour les feuilles tombantes), tous sont d’avis qu’il est permis de les utiliser? On peut répondre qu’ici il s’agit d’une idole érigée par un israélite (qu’on ne peut jamais annuler). Notre texte n’est-il pas en contradiction avec Rav qui défend seulement d’utiliser l’ornement à l’usage de l’idole, non tout ce qui touche à l’idole? (Pourquoi défendre ici le feuillage)? C’est aussi qu’il s’agit d’une idole érigée par un israélite; de celle-là on s’éloigne davantage (avec plus de sévérité), en raison de l’aggravation du mal, émanant d’un israélite.
Pnei Moshe non traduit
לית הדא פליגא על ר' יוחנן. הא דקתני במתני' מפני שהנבייה נושרת עליהן וכי לא קשיא מכאן על הא דפליגי ר' יוחנן ור''ל לעיל בהלכה ב' בע''א שנשתברה והא דקאמר על ר' יוחנן כלומר אפי' על ר' יוחנן פליגא כדמסיים דלא כן סברנן מימר התם דאם בשאינו עתיד להחזיר השברים לכליין דברי הכל מותר והכא אמאי חששו להנבייה שנושרת מן הע''א הא שברים שאין עתידן לחזור הן:
תיפתר. מתני' דהכא בע''א של ישראל שאין לה ביטול ופלוגתייהו לעיל בע''א של נכרים הוא:
לית הדא פליגא על רב. דאמר לקמן בסוף פרקין דהא דקתני שפייה לצורכ' אסורה דוקא היא אבל שפייה מותרין ואמאי חוששין להנבייה הנושרת מע''א:
עוד היא תיפתר. הכי נמי משני לה אליבא דרב דמתני' דהכא בע''א של ישראל מיירי:
מפני מה הכל פורשין הימנה. מע''א של הישראל מ''ט מחמרינן בה ופורשין ממנה ביותר:
מפני שניבולה רע. לשון גנאי הוא ניוולה רע הוא שעשאה הישראל ומסתמא כוונתו להכעיס וכדאמרינן בעלמא דישראל מומר שאני דמחמירין ופורשין ביותר מע''א שלו:
'Avodah Zarah
Daf 25a
משנה: 25a נָטַל מִמֶּנָּה כֶרְכִּר אָסוּר בַּהֲנָאָה. אָרַג בּוֹ אֶת הַבֶּגֶד הַבֶּגֶד אָסוּר בַּהֲנָאָה. נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים כּוּלָּן אֲסוּרִין בַּהֲנָייָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיָם הַמֶּלַח. אָֽמְרוּ לוֹ אֵין פִּדְיוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה׃
Traduction
Si dans le bois consacré à l’idole on taille une navette, il est interdit d’en profiter; si l’on s’en est servi pour tisser une étoffe, elle ne pourra pas être employée. Si elle a été mêlée à d’autres, et celles-ci à leur tour sont mêlées avec d’autres, toutes sont interdites. Selon R. Eliézer, il suffira de jeter à la mer le montant du profit. -Non, fut-il répliqué, on ne rachète rien, de ce qui est à l’idolâtrie.- (118)La Guemara sur ce est traduite en (Orla 3, 1) fin.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נטל ממנה כרכר. כרכר והוא עץ לאורגים עשוי כמין מחט של סקאין ומעבירין אותו על השתי כשהוא מתוח לפניה' באריגה. ואשמעינן פלוגתייהו בהנך תרתי דאי אשמעינן בקמייתא ה''א בהך קאמר ר''א משום דבעידנא דקא גמרה לפת איקלי ליה איסורא אבל כרכור דאיתא לאיסורא בעיניה אימא מודי להו לרבנן ואי איתמר בהאיך בהא קאמרי רבנן אבל בקמייתא אימא מודה להו לר''א צריכא והלכה כר''א:
משנה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שָׁלשׁ אֲבָנִים זוֹ בְצַד זוֹ בְצַד מֶרְקוּלִיס אֲסוּרוֹת. וּשְׁתַּיִם מוּתָּרוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה עִמּוֹ אָסוּר וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִמּוֹ מוּתָּר׃
Traduction
R. Ismaël dit: s’il y a trois pierres l’une à côté de l’autre auprès d’un Mercure (120)L'adoration consistait en ce que les passants plaçaient des pierres à côté de cette statue V. Conder, Syrian stone-lore, p. 265., elles sont interdites; s’il n’y en a que deux, elles sont d’un usage permis. Les autres docteurs disent: celles qui visiblement font partie de cette idole sont interdites; celles qui n’apparaissent pas comme telles, restent permises.
Pnei Moshe non traduit
מתני' רבי ישמעאל אומר שלש אבנים זו בצד זו. וכ''ש אחת על גבי שתים שזו היא עיקר מרקוליס:
בצד מרקוליס. כלומר שהן רחוקות ארבע אמות מן המרקוליס וידוע דלאו מיניה נפל והלכך קסבר ר' ישמעאל דשלשה אבנים אסורות לפי שאין מרקוליס פחות מג' אבנים ועושין מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול וקטן הנעשה בצד גדול עבדי ליה בכל דהוא ואין חוששין שיהיה אחת על גבי שתים:
שנראית עמו. רבנן סברי אין עושין מרקוליס קטן בצד גדול הלכך את שהוא נראה עמו כלומר סמוכות לו דאיכא למימר מיניה נפל בין שתים בין שלשה אסורין ואת שאינו נראת עמו מותר והלכה כחכמים:
משנה: כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ. קִירְסֵם זֵירֵד נָטַל מִמֶּנָּה מַקֵּל אוֹ שַׁרְבִיט אֲפִילוּ עָלֶה הֲרֵי זוֹ בִיטֵלָה. שְׁפָאָהּ לְצוֹרְכָּהּ אֲסוּרָה וְשֶׁלֹּא לְצוֹרְכָּהּ מוּתֶּרֶת׃
Traduction
Comment procède-t-on à l’annulation de l’idole adorée en un arbre? Si l’idolâtre a enlevé de l’arbre des souches sèches, ou des branches vertes, ou s’il en a découpé un bâton ou une verge, fût-ce seulement une feuille, l’idole se trouve annulée. Si l’une de ces opérations a été faite en vue du profit de l’arbre, il reste interdit; si elle a eu lieu sans profit pour l’arbre (avec intention manifeste de rupture), l’arbre redevient permis.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כיצד מבטלה. הנכרי לאשירה:
קירסם. קסמים יבישים שבאילן ונטל לצרכו לשרוף:
וזירד. כרת את הענפים לחים שבה:
שפאה. שיפה ממנה שפיים דקים:
לצורכה. כדי לייפותה ופליגי בה בגמ' באותן שפאים:
הלכה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר כול' אָמַר רִבִּי אִמִּי. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל מִשׁוּם מֶרְקוּלִיס גָּדוֹל אֶצֶל מֶרְקוּלִיס קָטָן. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. מִשּׁוּם רַגְלֵי מֶרְקוּלִיס. כַּמָּה הֵן רַגְלֵי מֶרְקוּלִיס. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. נ' אַמָּה.
Traduction
R. Amé dit que R. Ismaël interdit la présence de 3 pierres juxtaposées à côté du Mercure, car elles constituent une petite idole à côté de la grande; les autres docteurs craignent que ce soient des pierres détachées de la base de la statue. Jusqu’à quelle distance les suppose-t-on ainsi détachées et interdites? Selon R. Aba au nom des rabbins de là-bas (de Babylone), c’est jusqu’à 50 coudées.
Pnei Moshe non traduit
גמ' טעמא דר' ישמעאל. דאמר שלש אבנים דוקא משום מרקולי' גדול וכו' אבל לא מטעמא דניחוש דילמא מיניה נפל כדפרישית במתני':
משום רגלי מרקוליס. דחיישינן מיניה נפל ונתגלגלו לשם:
כמה הן רגלי מרקוליס. עד כמה תלינן שהן ממרקוליס ואסורין:
הלכה: כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ כול'. רַב אָמַר. לְצוֹרְכוֹ בֵּין הִיא בֵּין שְׁפָיֶיהָ מוּתָּרִין. לְצוֹרְכָהּ הִיא אֲסוּרָה וּשְׁפָיֶיהָ מוּתָּרִין. שְׁמוּאֵל אָמַר. לְצוֹרְכָהּ בֵּין הִיא בֵּין שְׁפָיֶיהָ אֲסוּרִין. לְצוֹרְכוֹ הִיא אֲסוּרָה וּשְׁפָיֶיהָ מוּתָּרִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְצוֹרְכָהּ הִיא אֲסוּרָה וּשְׁפָיֶיהָ מוּתָּרִין.
Traduction
Rav dit: si quelqu’un pour son propre usage a découpé le bois d’idole, il peut l’utiliser, elle ainsi que ses ornements (119)''Tossefta, ch. 7; Cf. ci-dessus, 12.''; mais s’il l’a taillé en vue de l’idole (pour l’utilité de celle-ci), l’idole même reste interdite, et ses ornements seront d’un usage permis. Selon Samuel, si c’est dans l’intérêt de l’idole, elle et ses ornements restent interdits; mais si le travail a été accompli dans l’intérêt de l’homme, celui-ci pourra ensuite utiliser les ornements de l’idole, non celle-ci. Selon R. Yohanan (comme d’après Rav), le travail fait pour l’idole laisse celle-ci interdite; mais ses ornements deviennent d’un usage permis.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לצורכו. ולא לצורך הע''א בין היא מותרת שביטלה ובין שפיים מותרין:
לצורכה היא אסורה. שהרי לא ביטלה והשפיים מותרין:
שמואל אמר לצורכה. הואיל וליפותה נתכוין אף השפאים אסורין:
לצורכו היא אסורה. שלא נתכוין לבטלה אלא ליקח ממנו לצורכו והשפאים מותרין:
ר' יוחנן. בלצרכה כרב דסבירא ליה דשפייה מותרין הן:
הדרן עלך פרק כל הצלמים
הלכה: נָטַל מִמֶּנָּה כֶרְכִּד כול'. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. כַּד נַחְתִּית מִן אִילְפָא אַשְׁכַּחִית רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא יְתִיב מַקְשִׁי. נָטַל הִימֶּינָּה כֶרְכִּד אָסוּר בַּהֲנָייָה. אָרַג בּוֹ אֶת הַבֶּגֶד הַבֶּגֶד אָסוּר בַּהֲנָייָה. וְהָתַנִּינָן. יִמָּכֵר כּוּלּוֹ לַגּוֹי חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ׃ אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. חַגַּיי קְשָׁתָהּ חַגַּיי קִייְמָהּ. מַאי כְדוֹן. תַּמָּן אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִיקַּח מִן הַגּוֹי. בְּרַם הָכָא דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִיקַּח בֶּגֶד מִן הַגּוֹי.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' כד נחתית מן אילפא. כשירדתי מן הספינה מצאתי לר' יעקב בר אחא דהיה יושב ומקשי באלו המשניות. וגרסי' נמי להא בריש פ''ג דערלה והתם גריס ר' יעקב יתיב ומתני ור' חגיי הוא דהקשה וכן משמע הכא לקמיה:
ותנינן. לקמן בפ''ה יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב''ג אומר ימכר כולו לנכרי וכו' ומאי שנא הכא דלא אמרינן ימכר לנכרי חוץ מדמי אותה איסור שבבגד יולך הנאה לים המלח:
א''ר יעקב בר אחא חגיי. בעצמו קשיתה והוא בעצמו קיימה ומפרק לה:
מאי כדון. ומאי טעמא וקאמר דתמן ביין ימכר לנכרי שהרי אין דרך ליקח ממנו יין וליכא למיחש שמא ימכרנו לישראל אבל הכא דרך בני אדם ליקח בגד מן הנכרי והלכך לא ימכרנו לו שמא יחזור וימכרנו לישראל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source